top of page

חיבוק של סוס

רחל גדליה חיה בקנדה. יש לה שם חברים טובים וביניהם – סוסים.  היא מטפלת בסוסים ומסייעת לאנשים בעזרת סוסים, והסוסים – הם מחזירים לה אהבה ומספרים לה על העולם, על החיים, על אנשים.

פעם אחת ישבנו בסלון של ציפי ונתן גדליה, ההורים של רחלי שגרים בחרשים, רחל הופיעה על המסך וסיפרה לנו על מפגשים מעולם אחר. היא דיברה על החיות האציליות ופתחה בפנינו עולם שלם של קשרים ויכולות שמלווה אותנו במקביל לחיים המוכרים.

זה היה מזמן. הלוואי והייתי זוכרת את כל מה שסיפרה. אני בעיקר זוכרת את החוויה העמוקה, ואת המסר על הסוסים שבוחרים לבוא אלינו ולספר לנו המון, אם רק נדע להקשיב.

ימים אחר כך, אולי שבועות, יצאתי לטיול בעמק החולה, קרוב לשיפולי רמת הגולן. אני זוכרת שהיינו קבוצה של מטיילים, ואיך בשלב מסוים הלכנו דרומה על דרך עפר כשמימיננו נשקף העמק. גדר ארוכה שתחמה שטח מרעה ליוותה אותנו ממערב. על יד הגדר עמדו כמה סוסים ולחחו עשב. עמדנו והסתכלנו, היו מי שצילמו, זו היתה תמונה מרהיבה. העדר בשיא שלוותו על רקע העמק הירוק והרי הגליל העליון.

המשכנו ללכת וגם העדר התקדם במקביל אלינו, נעצר כדי להמשיך בסעודה, ושוב התקדם. לאט לאט נוצרו רווחים בין האנשים ואני מצאתי עצמי הולכת לבד ובשקט. נזכרתי בסיפוריה של רחל והרהרתי על העולם המקביל, כשלפתע סוס אחד, לבן, עזב את העדר והתחיל לדהור במתינות לכוון דרך העפר. כשעלה על הדרך המשיך לכיוון שלי, ממש רץ אחרי. התרגשתי מאוד לראות אותו הולך ומתקרב, לראות את מבטו, עיניים בעיניים, ולהבין שהוא בא אלי.

מה הולך להיות? למה הוא מתכוון? הוא כל כך גדול והנה עוד מעט יגיע אלי. מעולם לא רכבתי על סוס, בחיים לא ליטפתי סוס, לא האכלתי סוס...

החשש מהפגישה היה חזק ממני, בתוכי נרתעתי, ואולי גם עשיתי צעד אחורה או נתתי מבט מודאג. הסוס הלבן עצר כמטר לידי, ניער קלות את ראשו היפיפה ופנה הצידה, הסתובב וחזר בדהרה אל העדר שליד הגדר...

את ה'כמעט מגע' אני רוצה לסיים במה שאומרים האינדיאנים על המפגש האנושי עם הסוס, כפי שכתבה לי לאה דרום:


לסוס יש תכונות מפתח - מסעות, כח וחופש. הסוס מגלם את הכח הפיסי וגם את הכח העל טבעי. ביותו של הסוס סימל קפיצה משמעותית בהתפתחות האנושית. לפני תקופת הסוס היו בני אדם כבולים למקומם. מרגע שעלו על גב הסוס הם נהיו חופשיים ועפו כמו הרוח. הם יכלו לשאת משאות למקומות רחוקים, להיפגש עם קהילות אחרות. באמצעות יחסיהם עם הסוס שינו בני האדם את תפיסת עצמם לאין שיעור. לא ניתן לאמוד את חובת האנושות לסוס (עד היום אנחנו מודדים כח מנועים בכוחות סוס...). אין חיה שתרמה כמוהו לתרבות. על ידי הבנת כוחו של הסוס תוכלו לראות איך לשאוף 'למגן סגולה' מאוזן. עוצמה אמיתית היא החכמה, התגלית, כשאתם זוכרים את המסע השלם שלכם. השערים לעוצמה הם חמלה, אכפתיות, מוכנות ללמוד, לאהוב ולחלוק את מתנותכם, כישרונותיכם ויכולתכם.

אם הסוס הופיע בחייכם - אפשר שהגיע זמן לחשוב על מסעות, על חופש. האם אתם מרגישים חנוקים? האם אתם חשים צורך לנוע? או לאפשר לאחרים להתקדם? האם הגיע זמן לבטא חופש וכוח בתחומים חדשים? האם אתם ממלאים את חלקכם בקידום התרבות במקום שאתם חיים? הסוסים מבשרים על מסעות חדשים הם ילמדו אתכם לרכב לכיוונים חדשים ולגלות את כוחותיכם וחרותכם.

 🐴

15.2.2019

מוזמנים ליצור קשר

חגית לביא
lavioah21@gmail.com

כאן גרים הסיפורים שכתבתי

בקומה הקרקע: הנובלות. הסיפורים שנולדו בראשי, בדמיוני, וליוו אותי שנים רבות עד שיצאו לעצמאות.

בקומה השנייה: הסיפורים הקצרים. אסוציאציות ותרגילים, ניסיונות להיאחז ברגעים מיוחדים. למטה במרתף: התשתית שגידלה את המילים. סיפורים אישיים, השפעת הקריאה על כתיבת הסיפורים, דמויות ואירועים.

במבואה: סיפורי הקפה. תמונות מכוסות קפה שהיו לסיפורים.

בעליית הגג: טורים אישיים, מסאות וביקורות על סרטים וספרים.

ובגינה: סיפורי חיות. מפגשים בטבע עם בעלי חיים שהשפיעו עלי ולעתים גם נתנו כיוון לחיים.

© 2025 כל הזכויות שמורות לחגית לביא

עיצוב ובניית אתר מיכל אלצור

bottom of page