28.12.2023

חמישים שנה עברו מאז שעופרה שוטטה על המורדות המזרחיים של הר ישי במדבר יהודה וזיהתה מערה קטנה בתוך גוש טרוורטין מחורר. היא זחלה פנימה דרך ארובה מפותלת אל הקומה השנייה, התיישבה על הוורנדה העליונה והסתכלה קדימה אל ים המלח, אל הרי מואב, על פתחו של נחל הארנון בעבר הירדן.

25.6.2022

את הכתבה הזו אני רוצה להקדיש לנשים האמיצות מפורום אימהות למען החיים. הדרך שלי לסייע ולו במשהו לפעילות החשובה שלהן היא לדבר עליהן בכל מקום אפשרי, לספר עליהן גם כאן.

אוגוסט 2021

"אני מאמינה בביחד של כולנו" אומרת כיפאיה עיאיטי, ציירת ואקטיביסטית מעכו, חברה פעילה בנשים עושות שלום. "מול הכניסה לדירה שלי גרה יהודייה, מעלי יהודייה, מאחורי יהודייה… כשאני יוצאת מהבית אני נפגשת איתן, הן נפגשות איתי. מדברות יחד, מסתובבות יחד, אז אני לא קיוויתי לדבר כזה שיקרה. באמת זה איכזב אותי נורא"

חורף 2021

למה קוראים לקובץ הסיפורים הפלסטינים שתורגמו לעברית "בלשון כרותה"? מה גורם לקבוצת הקוראים "באוזן כרויה" להיפגש כדי לקרוא יחד את הסיפורים? יוזמה של פרויקט מכתוב ממכון ון-ליר מגישה לנו אוצר ייחודי של סיפורים פלסטינים. לפניכם כתבה שהכנתי לטלויזיה החברתית ובה הזדמנות להיכרות אחרת עם השכנים הפלסטינים שלנו.

19.2.2020

כשהייתי בת 17 החלטתי לצאת אל הלא מוכר בפעם הראשונה. זה היה לקראת חג הפסח אותו חגגתי כל חיי בחיק משפחתי שמנתה מאות מסובים ליד שולחנות ערוכים בחדר האוכל הקיבוצי ובקריאת הגדת פסח קיבוצית שכללה מסורת עתיקה וחדשה, חד גדיא ושיר הפרטיזנים יד ביד בחג החירות.

סתיו 2018

קיץ 2014, בשלהי מבצע צוק איתן קמה תנועת נשים עושות שלום, תנועה שמדברת על דרך אחרת, לא מיליטנטית, לפתרון הסכסוך הבלתי נגמר בין ישראל לפלסטינים. בקיץ הזה יצאתי לראשונה לצומת.

10.4.2018

כמו מרבית תושביה היהודים של מדינת ישראל גם אני לא מבינה ערבית, לא יכולה לשוחח או לקרוא ולכתוב ולכן אני "נאלצת" להיעזר במתווכים. כמי שמקומות זרים מסקרנים אותה, כמי שמאמינה בהכרות עם התרבות למניעת דמוניזציה של האויב...

2016

צריך עצבים חזקים, סובלנות, סקרנות ועוד הרבה תכונות חשובות כדי להיות שכנים טובים. לפעמים זה מצליח, לפעמים זה נורא, איפה אנחנו בתוך הרצף הזה בין הצלחה לכישלון?

2016

בריטואל קבוע, פעם בשנתיים, כאילו זה בלתי נמנע – היא מופיעה. בשם עצם זכר או נקבה, מבצע או מלחמה, מנהלת מחזוריות משל עצמה: קיץ כן קיץ לא, קיץ כן קיץ לא. היה קיץ שקט? לא נורא, בשנה הבאה יגיע הקיץ המופצץ, הקיץ המופגז, קיץ אין ברירה

02.08.2016

באוהל המחאה שהקימו "נשים עושות שלום" מול בית ראש הממשלה בירושלים, מתקיים יום יום בשעה 11:00 בצהרים טקס העברת התפקיד מן הצמות המסיימות למתחילות לצום.

29.5.2016

באחד המפגשים של נשים עושות שלום מאזור כרמיאל משגב אמרה אחת המשתתפות: בעלי ראה אתכן בצומת. הייתן מעט נשים והוא אמר לי שזה נראה פתטי. אולי עדיף להימנע מהעמידה בצומת אם אין מספיק נשים להפגין.

30.4.2016

בשנת אלפיים עלתה לאוויר העולם החלטה מספר 1325 במועצת הביטחון של האו"ם.
מהי החלטה 1325? איך נולדה? ולמה?

סתיו 2015

מה אני יודעת על החמאס? תנועה פונדמנטלית שאינה מכירה במדינת ישראל. פרצה לתודעה בשנות השמונים. מתמודדת מול אש"ף על הקול הפלסטיני. מה עוד?

09.06.2015

"הלוואי והייתי יכולה" אמרה האישה ברכב שעצר לרגע ברמזור האדום. היא פתחה את החלון וקראה: "כל הכבוד שאתן לא מתייאשות, אני חושבת כמוכן אבל לא מצליחה להוציא את עצמי מהבית".

02.05.15

אני בת-אדם אופטימית בדרך כלל. הייאוש לא מתאים למצב רוח הבסיסי שלי, אז אני מחפשת דרכים שייעזרו לי לשרוד את המציאות. כבר מזמן גיליתי שדרך העשייה מייצרת אנדורפינים חיוביים, וכך הגעתי לפעילות בצומת

02.04.2015

בשנת 1869 נולד בהודו מוהנדס קרמצ'נד גנדי הידוע בכינויו 'מהטמה (הנפש הגדולה) גנדי'. באותה שנה בדיוק, הרחק הרחק משם על אדמת ליטא, נולד הרב אהרון שמואל תמרת הידוע בכינויו 'אחד הרבנים המרגישים', פציפיסט יוצא דופן שהטיף לאי-אלימות בחברה היהודית.

27.11.2014

הנה סיפור שמתוך הריסות מגדל בבל בונה מגדל רב שפתי חדש. אני אוהבת את הסיפור גם מפני שהוא נותן סיכוי לעמים שונים עם תרבויות ושפות שונות, לחיות זה עם זה, זה לצד זה.

24.11.2013

בארון הספרים שלי מונחים מילונים. מילונים מוכתמים ומקומטים וקרועים בקצוות, בקיצור מילונים בשימוש. אני בת אדם שמחפשת מילים. אוהבת לדייק במילים, ידידה טובה של מילים. אבל מילון כמו זה שעליו אני רוצה לספר לכם, עוד לא פגשתי.

4.10.2013

"הייתי רוצה לכתוב מחזה שבמהלכו יקום הקהל ויכה את השחקנים" אמר הסופר הסורי זַכַּריא תאמֵר, כשביטא את דעתו על תפקידה של הכתיבה, "תפקיד הכתיבה האינטלקטואלית להיות כה בוטה ומסעירה, עד שתגרום לאנשים לקום ולעשות מעשה כנגד השלטון הדכאני".

קיץ 2013

לפעמים קורה שאת קוראת סיפור והוא נתקע בראשך, לא עוזב את נפשך, ממשיך להסעיר את דמך. ככה קרה לי עם הסיפור "ארץ השמש" שכתבה חנאן אלשיח', סופרת ממוצע לבנוני, והתפרסם בספרה "אטאטא את השמש מהגגות" בשנת 1994. .

2013

הגעתי לסרט בגלל הכותרת. צלצלה לי כמו פתיחה לסרט סקוטי או אירי, רק שבסרט הזה השמות של היוצר ושל השחקנים הם שמות ערבים.

28.09.2012

עד גיל 25 לא קראתי עיתונים. לנייר המרשרש לא היה סיכוי מול הנייר בכריכה. ואז, במסגרת לימודי קורס "משטר וחברה" עם חנן קריסטל, נפתחו בפני סודותיה של האימפריה השביעית.

28.07.2012

האפשרות שיגיע השלום הפכה לאוטופיה בארץ הזאת. גם באירלנד של שנות השבעים נראה היה שמדובר באוטופיה. למעשה כמעט כל סכסוך דמים דתי/גזעי/טריטוריאלי נדמה בעיצומו כחסר תקוה

11.12.2012

המצלמה מתרכזת בפנים ובידיים העמלניות. חוט, מסרגה אחת ועשר אצבעות נעות בזריזות