מפגשים עם חתולי בר

הפעם הראשונה היתה בעמק החולה. הייתי ילדה בת 22. זה עתה חזרתי מבית ספר שדה עין גדי לביתי בקיבוץ יחיעם. הזכרונות מהימים ההם דלים וכבדים. הרגשתי כלואה, לצאת מהקיבוץ היה בעייתי. אוטובוס פעמיים ביום לנהריה והסדר רכב שצריך להירשם מראש, אבל לי לא היה עדיין רשיון נהיגה.

בכל זאת זכורה לי נסיעה אחת עם יואב גרשון, כמדומני, לעמק החולה. נסענו בערב חשוך כשלפתע שני אורות בוהקים, קטנטנים, על הכביש ממול. ביקשתי שיעצור. גור חתולים קטן, קפוא וללא תנועה, הסתכל עלי. לקחתי אותו איתי. הוא נראה אבוד כל כך.

רק בהמשך, כשגדל, הבנתי שזה היה חתול בר. היו לו רגליים גבוהות וכפות שחורות. הלוואי וזכרתי איזה שם נתתי לו...

חתול הבר היה איתי פחות משנה, התייחס אלי כאל אמא, אהב לשחק עם גורת אדם קטנה, האחיינית הבכורה שלי, ענת ובר, שעוד לא מלאה לה שנה.

באותה תקופה פיזרו בחצר הקיבוץ רעל. יום עצוב אחד החתול חזר לחדרי יורק קצף ומת כעבור כמה שעות.

יותר לא נשארתי ביחיעם.

שנים רבות אחר כך, נסעתי עם גבי לראות סוף סוף את עין חרדלית. כולם מדברים על המקום  שבו אפשר להשתכשך במי נחל כזיב בלי שצריך לרדת ולעלות עליה ארוכה, ולכן המקום שרץ מבקרים רוב ימות הקיץ, מה  שהשפיע על ההמנעות שלנו מהמקום. ובכל זאת, רציתי להכיר. וכך הגענו לשם בעונה הקרה. מסתבר שהאוטו לא ממש מגיע. צריך לטפס על שער סגור ולחצות איזו חלקה. גבי נשאר באוטו ואני החלטתי לא לוותר.

הלכתי בשקט על דרך העפר כשלפתע הופיע מולי חתול בר. רזה, גבוה עם רגליים ארוכות וכפות שחורות. הוא נעמד במרחק של 5 מ' והסתכל, וגם אני. דקות ארוכות הסתכלנו זה על זו,  מבטי עיניים לתוך עיניים. נזכרתי בחתול שלי שאיני זוכרת את שמו. התבוננו עוד קצת והוא פנה לדרכו. בזכרון שלי שנינו  פנינו בנחת, כל אחד לדרכו.

כמה חודשים אחר כך, שבת קייצית אחת, חזרתי ממע'אר מאירוע ובו מרוץ וצעדה  לזכרם של חיילי הכפר שנפלו בקרבות.

היינו קבוצה של נשים עושות שלום. ביקשו ממני לייצג את התנועה ולשאת דברים.

כשהסתיים האירוע חזרתי ברכב לבדי. בעלייה לחרשים ראיתי משהו מרחוק. התקרבתי לאיטי ונעצרתי ממש מקרוב מול קרקל מפואר בעל ציציות ארוכות על האזניים.

הסתכלנו זה על זו כמה שניות עד שפנה ונעלם בתוך החורש.

פעם ראשונה שראיתי קרקל כל כך מקרוב. לא ידעתי שיש קרקלים בצפון. זוכרת אותם (רק פעם אחת ראיתי מרחוק בעזרת משקפת) במדבר.

זה היה אחד המראות המרהיבים שראיתי.

יבורך הטבע!

כשסיפרתי ללאה דרום על מפגשי חתולי הבר שלי, היא סיפרה לי שהאינדיאנים מייחסים למפגשים אישיים עם חיות הבר כח רב, ושהחיות האלו מעבירות לנו מסרים.

וזה המסר על מפגש עם חתולי בר שהיא שלחה לי:

"אצל האמריקאים אין בדיוק קרקל אבל יש חתולי בר וחתולי יערות שיש להם ציציות על האזניים.... לחתולים באופן כללי יש תכונות מפתח של מסתורין, קסם, עצמאות, סגולת ראיית הנסתר וכוח השתיקה. מי שנפגש אתם צפוי ללמוד משהו חדש.  אם הופיע בחייכם שאלו את עצמכם: האם עליכם לחפש הזדמנויות חדשות ללמוד? האם אתם סומכים על החושים הפנימיים שלכם? האם אתם מניחים לאחרים להסיט את דעתכם? כדי לעורר בכם יכולתו של חתול היער שמעו מה אנשים אומרים ונסו לעמוד על מה שמסתתר מאחורי הדברים. למדו לצלול לתוך הדממה ולקלוט ממנה את התמונות והידע שיבואו אליכם...

קראתי והחלטתי להירשם לקורס עלום שסיקרן אותי מאוד בפסיכולוגיה  רוחנית. 

זו הייתה החלטה טובה. למדתי לצלול לקלוט דברים נוספים...

18.7.2018