הקפה של יום רביעי
הנטורופת אמר לה תורידי קפה, זה יעשה טוב ללב שלך. הנטורופת היה הפסיכולוג והקרדיולוג והפילוסוף שלה ואם הוא אמר היא תעשה. כלומר, סליחה, ההוא התכוון להתנזר מקפה? איך עושים את זה? קפה זה שמחה. עוררות. להיות נוכחת בגוף שלה. לאהוב את מה שהיא עושה. לחייך מתוך הבפנים אל חוץ העולם.
איך תוותר על זה?
היה הקפה של יום רביעי. בתחילת הטיול או בהמשכו. קפה שחור עם הל. אהבה להסתכל על הקפה המבעבע בפינג'ן המפויח, מתנפח מעל לגדותיו ומתנפץ פנימה. מריח ריח של קפה טרי שלא נתחם בקירות של מטבח. מתערבב בריח הזרדים המתפצחים בלהבה, ריח הענפים הנדים ברוח, ריח הטחב הבוצי וריח המים. משתחל לפריחת האחירותם הבשומה. מתפוגג בין האבנים.
אהבה לשמוע את השקט שאחרי הלהבה, את הקפה הנמזג בכוסות קרטון מסמורטטים. אהבה להחזיק את הכוסות בידה ולהעביר מיד ליד. להריח כוס אחר כוס, להרגיש את חום המשקה מבעד לקרטון הדק. לרחרח שוב ולהגיש. אחר כך לרוקן את המשקע הבוצי אל האדמה הסופגת ולשטוף.
להסתכל בהם לוגמים לגימות זהירות. להרגיש את המגע, הריח, הכוונה, איך הקפה שלא נִשְתה נספג בחושיה מעורר את שמחת האיברים ומקפיץ אותה בשבילים לא דרוכים.
כל פעם מחדש הציע לה קפה. לקחה את הכוס והריחה, אחר-כך העבירה ליד אחרת. לשתות קפה זו רק דרך ספיגה אחת, דרך הקיבה. ביום רביעי בחרה בדרך אחרת. לראות מנגד ולהריח. למשש את הכוס ולהניח בצד. להניח בצד את חוש הטעם. להביא לקדמת הבמה את חוש הריח וחוש המישוש כדי שהדמיון יוכל להתפרע בלי עזרה
כוח הדמיון. כשלמדה לעשות מדיטציה ניסתה לוותר על המחשבות ולהיות נוכחת כאן ועכשיו ובגוף שלה. נדרשה להגיד לדמיון לא כאן ולא עכשיו. אשה מפנטזת נדרשה לוותר על עולם הדמיון כדי להירגע.
עמדה מנגד. הנה החיים מציעים משהו ממשי. האם לקחת את הכוס, להגיש לשפתיים וללגום לגימות עמוקות ישירות ללוע ולקיבה כך שיתערבב בזרם הדם ויגיע עמוק אל הלב? או להמשיך לקחת כוס לוהטת ביד, לרחרח ולהעביר ליד אחרת? עכשיו כשנולדה האפשרות האחרת, אפשרות שתיית הקפה של יום רביעי. האם תבחר בדבר האמיתי?