ארץ השמש

הספר תורגם לעברית ע"י רנה פלסר ויצא בהוצאת אנדלוס, במגמה להכיר לקוראים העבריים את הספרות הערבית החדשה במרחב שבו אנו חיים. הוצאת אנדלוס נסגרה מפאת חוסר קוראים. אבל הספרים שתורגמו מונחים על המדפים ומחכים לקוראים העבריים.

הנה הסיפור, אני מאמינה שמי שיקרא אותו ירוץ לחפש את הספר.

ארץ השמש - מה שמתרחש עכשיו הוא אירוע נכבד בשממה הדוממת

המכונית התהפכה, וחזרה והתהפכה, לפני שנחתה על האדמה כמו עוף שחוט. מרחוק היא נראתה כמו פטה מורגנה שהמדבר ברא מן השמועות המהלכות במרחביו, שעין אדם לא תכילם.         מנקודה צבעונית אחת פרץ נער במרוצה לעבר הנקודה הירוקה הזאת. מה שמתרחש עכשיו הוא אירוע נכבד במרחב הזה, בשממה הדוממת שאין בה אלא הצריבה שצורבת השמש את החול יום אחר יום בלי לאות, עם תעצומות השרב ונצנוציו ומשב הרוחות והכפור המכסה בלילה.

הנקודה הצבעונית היתה בעצם מאהל שהוקם במדבר הצחיח, וחי לו בשלווה שהופרה מפעם לפעם רק בחלומות רעים – בדרך כלל פרי מאוויים שנכזבו – כשהנחשים והלטאות שיושבי המאהל טמנו להם מארב הצליחו להימלט מן המלכודות. הנקודה זאת היתה קבוצת שכירי יום שאנשיה נדדו ממקום למקום והרחיקו לתעות במדבר במצוד אחר בעלי עורות שצבעם נדיר, החיים עדיין בין חולותיו.

גַ'אסֶם היה הראשון שהגיע לנקודה הירוקה, שחלקיה רטטו עדיין. נהמות ושקשוקים עוד בקעו מתוכה מחמת הגלגולים והטלטולים העזים שעברה, וממרחק-מה עלו זעקותיו של גמל שהושלך משם ופרכס בחול. במהומה הזאת כמו בסופה אימתנית, נבלעו קולו של הדלק הניגר מן המכונית אל החול, והגניחות הקלות שעלו מתוכה.

גַ'אסֶם  יכול היה לעמוד המום עוד זמן רב מול המכונית, שאחרי ההתנגשות בגמל נראתה כמו לטאה נדירה, אבל פתאום שמע את האנחות, התעשת, ומיהר לנסות למשוך את אחד הנוסעים דרך חלון המכונית. הוא פעל בנחישות חסרת פשרות, אך גם בזהירות מפני הזכוכית המנופצת, אך ללא הועיל, שכן החלון היה קטן ממידותיו של הגבר המגודל. בינתיים הגיע חבר נוסף שרץ בעקבותיו, ויחד הם הפכו את המכונית והחזירו אותה פחות או יותר למצבה הקודם. והנה, כשפתחו את הדלת, הופתעו לראות במושב האחורי אישה נאנקת. בגדיה נשמטו מגופה המוכה וחשפו טפח גדול של בטנה, ואילו צמתה שצנחה על פניה ועל זרועה גילתה שני עגילי זהב. לרגע הביט גַ'אסֶם בחברו, ואז, בתואם, בהסכמה אילמת, התעלמו השניים ממה שראו ושיקעו עצמם בחילוצו של הנהג, שברור שלא היתה בו כבר רוח חיים, וכל אחד מהם משגיח על חברו כשזה מגניב מבטים אל האישה, ובמיוחד אל הבטן העירומה. הם חילצו את הילד שישב כנראה לצד האישה ומעוצמת ההתנגשות הועף והוצמד לדלת, וקצוות משערו דבקו בזכוכית. כך המשיכו, עד שכל הנוסעים היו מונחים על גבי החול הלוהט, תחת השמש שעוד הגבירה את זרם הדם שניגר מגופם והחישה את צאת נשמתם בתוך השקט שהשתרר אחרי שהגמל נפח את נשמתו. מתוך המכונית הוסיפו אנקותיה של האישה להישמע בבירור.

הצעירים קפאו במקומם, החליפו ביניהם מבטים ושיח אילם, ולא זזו אלא כדי להרחיק את רגליהם מן הנוזל שפרץ עכשיו ביתר עוז מתוך המכונית. הם נסוגו, מוסיפים להתרחק כל אימת שהזרם איים להגיע אליהם, עד שגַ'אסֶם פרץ פתאום וחזר לעבר המכונית, בלי להשתהות, בנחישות, הכניס את מחצית גופו והושיט את ידיו כדי למשוך את האישה החוצה, אך מבטו נצמד שוב אל עירום בטנה השחומה ואל השערות הדקיקות סביב טבורה. לא זו בלבד שמעודו לא ראה עירום של אישה, אלא שמעולם לא ראה אישה בלי שיעטו אותה מטרים של בד שחור מראש ועד כף רגל שהוסתרה בחינה, ורק עיניה נראות, כזוג חרקים ניבטים מבעד לחריץ באריג, כמתוך חרך ירי של ציידים. הוא נסוג אל מחוץ למכונית והתרחק ממנה. אחר-כך נקפו לבו פתאום. הוא הכה כף אל כף, כולו חרטה על הנסיגה, הביט אל חברו במבוכה שגברה בשל הלחץ והתסכול. הוא שב ונעץ מבט בחברו, בתחינה הפעם, מבקש תמיכה שתיטע בו אומץ ותעודד אותו לגרור ולחלץ את האישה מתוך המכונית.

לא זמן רב עמדו יחדיו דומם, בלי אומר ודברים, כי את ההחלטה קיבל הנוזל בעל הריח החריף. הוא התלקח מעצמו, וכהרף עין הפך את שברי המכונית לחזיון תעתועים מדבַּרי שהבעיר היובש, יובש המדבר שלא רווה זה זמן רב. חום הפיצוץ הרחיק משם את הצעירים. כעבור דקות הם מצאו את עצמם משוקעים כליל בגרירת שלושת הקורבנות מתוך המכונית הבוערת, מנסים להרחיק את האישה מן העין מן האוזן ומהאש האוכלת, למרות שבטנה של האישה, ותחושת הנגיעה בה, נותרו בידו של גַ'אסֶם עוד ימים רבים.

חנאן אלשיח' / אטאטא את השמש מהגגות. הוצאת "אנדלוס" 2005