כל קשר שאת עושה יוצר עתיד

"כל קשר שאת עושה - יוצר עתיד" אומרת אנאם עבדאלחק בסרטו של נעים חיר*, "קשרים", שעלה לראשונה על המסך בפסטיבל דוקאביב מעלות תרשיחא במסגרת פרויקט "כנפיים".

אנאם מקבוצת רוקמות התחרה בכפר חורפיש מספרת למצלמה על השינוי שעברה מאז שהגיעה לקבוצה. שפיקה עמר חברתה לקבוצה מסבירה שלנשים אין היום מפגשים כמו שהיו בעבר בעבודה בשדה, והאריגה המשותפת במרכז "גזל סתי (רוקמות התחרה)" היה למקום מפגשן החדש.

המצלמה מתרכזת בפנים ובידיים העמלניות. חוט, מסרגה אחת ועשר אצבעות נעות בזריזות. ופתאום אני נזכרת בתמונה נשכחת: אמא שלי יושבת על הכורסא וסורגת בשקט ובסבלנות מפות ומפיות במסרגה אחת. "מי שמחזיק את החוט חייב שתהיה לו סבלנות, סבלנות ללא גבולות" מזכירה לי את אמי אוסאף שאבק.

בשיא העדינות, במילותיהן של הנשים העמלניות, נוגע הסרט בחייהן של הנשים בחברה המסורתית. התפקידים הביתיים מתישים ושוחקים ויש בהחלט חיפוש למקומות מפלט מן הנתינה האינסופית וגם מקום להתפתחות יצירתית וכלכלית. "כשאני אורגת אני שמחה" אומרת פאיזה חיחי. "אני באה לכאן לשנות אווירה" אומרת שאדיה מרעי, ונגוה בדר מספרת שכאן היא שוכחת מצרות החיים. "בכל פעם שאני מרגישה לא טוב, אני אורגת" אומרת אמאל מרעי ומוסיפה: "מגיע לאשה לצאת מהבית שעתיים בשבוע, לצאת מהלחץ של החיים".

מעבר למפגש החברתי יש גם מטרות כלכליות ואומנותיות. עפאף גנאם מנהלת המרכז מסבירה כיצד קבוצת יזמיות מן הכפר הקימו את המרכז במטרה לשלב נשים בשוק העבודה, להעלות את ביטחונן ביכולותיהן. "העבודות שלי הגיעו עד ארה"ב" מספרת סאלימה סאבק על קבוצה מארה"ב שביקרה במרכז וכשחזרו הביתה שלחו הזמנה לעבודות נוספות. עפאף מייחסת חשיבות לשמירת המסורת: "שהדור הבא יראה שאם ממשיכים במסורת מגיעים לדברים טובים".

זהו סרט על עולמן של נשים. את הסרט יצר גבר. כמה סרטים שעשו גברים על נשים בלי להתערב או להביע עמדה אתם מכירים? האם הזהירות מפני פגיעה בזהות הנשית היא הסיבה לנגיעה העדינה והמעודנת במעמדה של האישה? מבט בוחן בסרט יזהה רבדים נוספים מעבר למפגש המצלמה עם הנשים הגאות, ידיהן העמלניות ויצירותיהן היפיפיות. הסרט הקצר חושף מאווים של הנשים שמבקשות עוד מהחיים שהסביבה המסורתית מייעדת להן. להיות "כמו צדפה שיצאה מהים" כפי שאומרת אוסאף.

ואולי זה רק בעיניי רוחי? גם אני אשה שמשקיעה בביתה ובמשפחתה, אבל מבקשת ולעיתים גם נאבקת למצוא רגעים פנויים כדי לממש צרכים יצירתיים. מבעד למטרות של העצמה נשית ושמירה על המסורת שמציגה מנהלת המרכז, מבצבצים צרכים נוספים. אני מציעה לכם להסתכל על הסרט הזה בריבוי מבטים. זה לא סרט רק על מסורת או פולקלור. הסרט הזה פותח צוהר לעולמן של הנשים הדרוזיות בחברה הדתית המסורתית שיש להן אמירה מאד ברורה על הצרכים שלהן, שמחפשות כיצד האמירה הזו יכולה להשתלב בעולמן. או כפי שאומרת אמאל: "האם יש יותר יפה מליצור דבר חדש?".